החלטה בתיק ת"א 30647-09-11

המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים ו/או מי מטעמם להימנע מלהיכנס למקרקעין נשוא הבקשה ו/או לעשות בהם שימוש ו/או עבודות כלשהן.

נימוקי הבקשה :

1.         המקרקעין נשוא הבקשה הינם מקרקעין בלתי מוסדרים, שבבעלות מדינת ישראל, מכח סעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי"א - 1951, בהיותם מקרקעין ללא בעלים.

2.         זכויותיה של המדינה במקרקעין הינן גם לאור העובדה שהקרקע איננה מעובדת, להוציא קטע קטן, באופן זמני ששטחו עד 10% משטח המגרש בחלק הדרום מזרחי ושטחים המיושרים לחנייה.

3.         המקרקעין מנוהלים כדין על ידי מינהל מקרקעי ישראל אשר לו הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם  ולעשות כל פעולה לגביהם בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969.

4.         המשיבים פלשו למקרקעין וביצעו פעולות שלא כדין במקרקעין. המשיבים הגישו בקשה לקבלת היתר בנייה על המקרקעין. הבקשה הועברה בהתאם לנוהל לתגובת המינהל. בעקבות גילוי הפלישה לשטח נשלחה הודעה מטעם המינהל הדוחה את הבקשה להיתר בנייה. בתגובה טען המשיב 1 כי המקרקעין נמצאים בהחזקתו ובבעלות אביו.

5.         בביקור שנערך בשטח ביום 30/12/10 נמצא שהמשיב 1 החל להכשיר את השטח לבנייה והוא נדרש לסלק את ידו, אך התעלם מהדרישה.

בביקור נוסף מיום 2/2/11 התברר שהמשיב המשיך בעבודות הבנייה וכבר הוקמו קירות.

בביקור שלישי ביום 1/8/11 מצא המפקח שהמשיב ממשיך בעבודות הבנייה ונמצא בשלהי הקומה הראשונה. פעולות אלה פוגעות בזכותה הקניינית של המבקשת ונעשו ללא היתר בנייה.  לבקשה צורף תצהיר של המפקח וכן חוות דעת של מפענח תצ"א.

על יסוד האמור בבקשה על נספחיה, ניתן ביום 14/9/11 צו זמני במעמד צד אחד האוסר על המשיבים לבצע פעולות ו/או עבודות כלשהן במקרקעין ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים.

למרות מס' דחיות של מועד הדיון, לבקשת ב"כ המשיבים, לא הגישו המשיבים תשובה לבקשה או תצהיר נגדי.

לבקשת ב"כ המשיבים, התאפשרה חקירתו של המפקח - יובל כהן, המצהיר מטעם המבקשת. המפקח אישר את האמור בתצהירו. המפקח הסביר כי כאשר מדובר בשטחים לא מעובדים ואין ראיה כי הם בבעלות פרטית, ההתייחסות לגבי שטחים אלה היא כאל אדמות מדינה. מתוך בדיקה שנערכה, נראה שהשטח היה שטח בור לאורך כל השנים בתקופה מ - 1968 עד 1981, אדמות המכונות "אדמות נפקדים" ומהמסומנות במפה, הם רק חלק מכלל השטחים שהמדינה זכאית להחזיק בהם.

במהלך הדיון הוצג מסמך - פרוטוקול "וועדת ההיתרים" שנערכה ביום 5/1/10, שם צוין כי נמצא שהשטח נשוא הבקשה שייך למדינת ישראל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

מהנספחים לבקשה, ולאחר ששמעתי את חקירתו של המצהיר מטעם המבקשת, אני סבור שהמבקשת הוכיחה זכות לכאורית במקרקעין.  אי מתן הצו עלול להפר את המאזן לרעת המבקשת באופן קיצוני.

ככל שיתאפשר המשך ביצוע עבודות בשטח, יהיה קושי ממשי להחזיר את המצב לקדמותו. טענותיה של המבקשת לא נסתרו ולא הופרכו. לא הוגשה תגובה מצד המשיבים למרות שחלפו כ - 3 חודשים מאז מתן הצו הזמני עד הדיון.

גם במהלך הדיון לא הציגו המשיבים מסמכים או ראיות שיש בהן כדי לתמוך בטענתם שמדובר בקרקע פרטית. מלבד עדותו של המפקח, ישנו תצלום תצ"א התומך בעמדת ובטענות המבקשת. נראה לי כי לצורך השלב של בקשה לצו מניעה, עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה.

סיכומו של דבר, אני סבור שיש הכרח בקיומו של צו המניעה על מנת למנוע קביעת עובדות בשטח שיכול ויהיו בלתי הפיכות ובכל מקרה יקשו מאוד על המבקשת, ועל כן, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה.

אני נעתר לבקשה ומורה על מתן צו מניעה כמבוקש בבקשה שיהיה בתוקף עד למתן פס"ד בתובענה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת.